אם אשכחך ירושלים

טעים

לא יודעת אם אתם יודעים את זה עלי או לא, אבל במקור אני ירושלמית.

כן כן, born and raised. נולדתי בירושלים, וחייתי שם רשמית עד גיל עשרים, למרות שאפשר להגיד שהתחלתי לפזול לכיוון תל אביב כבר בגיל שמונה עשרה, אחרי שהתגייסתי.

בשבילי ירושלים הייתה מעין בועה, שבה הכל מוכר והכל נחמד ושם דבר לא מרגש. כשהתגייסתי, ושירתי במרכז הארץ, הכרתי פתאום אנשים חדשים ממקומות שבתור ילדה טובת ירושלים בקושי שמעתי עליהם (מגדל העמק? פתח תקווה? כפר ורדים?? עד היום אני לא באמת בטוחה שיש מקום כזה), ובעיקר המון אנשים מהמרכז. הם הכירו לי את תל אביב כמו שאני מכירה אותה היום, וכבר אז התחלתי להתאהב.

לפני השיוש

בהתחלה זה היה במנות קטנות – קופצים לסנטר בשישי בבוקר, יושבים על החוף עם בירה בתשע בערב, יוצאים לאיזה פאב חדש ומגניב. כשהשתחררתי, כבר ידעתי שאני חייבת לעבור לכאן, לעבור ל"בית" החדש שלי, ומאז אני פה.

למרות כל האהבה שלי לתל אביב, למרות הפאבים והים והאופניים והפארק ואינסוף האפשרויות הבלתי נגמרות, עדיין שמורה לי פינה לירושלים, ותמיד תהיה לי אחת כזו בלב. ירושלים זה עדיין המקום בו גדלתי, זה עדיין המקום שבו אמא שלי ושתיים מהאחיות שלי גרות (תודה לאל שהצלחנו להעביר אחת לתל אביב, על השאר עובדים, לאט אבל בטוח), אבל בעיקר, זה עדיין המקום שבו אני הכי מרגישה כמו ילדה קטנה.

אחרי השיוש

בתל אביב אני "מבוגרת" – שוכרת דירה, מחזיקה עבודה, לומדת, עושה קניות בסופר, ונושאת בתוצאות אם לא (מישהו אמר לאכול דלי פקאן במשך שבועיים?), לעומת זאת, בירושלים אני חוזרת להיות הילדה הקטנה של פעם, שמכינים לה אוכל ומפנקים אותה. ועם כל הכבוד לתל אביב (ויש הרבה כבוד), לשבת על הספה יחפה וברגליים משוכלות מתחת לשמיכה דקה, לשתות קפה ולקשקש עם אמא – את זה אני יכולה לעשות רק בירושלים.

אחרי 35 דקות בתנור

 

את העוגה הזאת הכנתי לקראת ביקור בירושלים, ובמובן מסוים (וזה הרגע שבו אני נשמעת נורא יומרנית) היא קצת מזכירה לי את ירושלים, מיוחדת בדרכה שלה, בלי הרבה יומרות, ומרגישה כמו בבית. מסוג העוגות שלוקח עשר דקות להכין, והרבה פחות מזה כדי לחסל. היא אולי לא תתחרה בעוגת שמרים מעלפת, או באיזו עוגת מוס של שלוש שכבות, אבל היא בדיוק מסוג העוגות שתאכלו פרוסה עם הקפה של הבוקר, שתי פרוסות עם הקפה של אחר הצהריים, ובין לבין לא תפסיקו ליישר.

הערה קטנה אחת – תמיד במתכונים של עוגות בחושות הכמות המצוינת היא לשתי עוגות אינגליש קייק. מכיוון שגם כשאני מכינה אחת יוצא שבדרך כלל אני מחסלת אותה לבד, ולהכין שתיים עובד רק לרעתי, החלטתי לתת לכם מתכון לעוגה אחת. אם מתחשק לכם להכין שתי עוגות – פשוט תכפילו כמויות

מצפים את העוגה

עוגת שיש עם ציפוי של אמא

תבנית אינגליש קייק

עוגה

2 ביצים בינוניות

70 מ"ל שמן

120 גרם סוכר

120 מ"ל יוגורט / שמנת חמוצה

50 מ"ל חלב

כף ליקר אייריש קרים

קורט מלח

שקית סוכר וניל (10 גרם)

כפית תמצית וניל

חצי שקית אבקת אפיה (5 גרם)

100 גרם קמח

2 כפות קקאו

 ציפוי

2 כפות קקאו

2 כפות סוכר

3 כפות מים

10 גרם חמאה

איך מכינים את זה

עוגה

  1. מחממים תנור ל175 מעלות
  2. מקציפים ביצים, סוכר וסוכר וניל במהירות בינונית עד שהתערובת אוורירית ותפוחה
  3. מוסיפים שמן, יוגורט וחלב ומערבלים במהירות נמוכה
  4. מוסיפים את הליקר, תמצית הוניל והמלח
  5. בקערה נפרדת מנפים קמח ואבקת אפיה, מוסיפים בבת אחת את הקמח ומערבבים אך ורק עד שהקמח נטמע (לא יותר מדי, כדי שהעוגה לא תצא דחוסה)
  6. מעבירים שני שליש מהבלילה לתבנית.
  7. את החלק שנותר מערבבים עם הקקאו, שופכים ובעזרת מזלג יוצרים צורת שיש (סתם תקשקשו קצת עם המזלג, ייצא בסדר בסוף)
  8. אופים 30-35, עד שקיסם יוצא עם מעט פירורים לחים

ציפוי

שמים בסיר את כל חומרי הציפוי ומבשלים עד לתערובת חלקה. מחוררים את העוגה עם קיסם או מזלג, ומצפים.

כדאי להגיש בטמפרטורת החדר.

אפשר גם ככה

עוד קצת חפירות:

  • הציפוי הוא ציפוי שאמא שלי הייתה מכינה פעם, וזה עוד חלק מפרץ הנוסטלגיה שעבר עלי. אם בא לכם ציפוי מושחת ועשיר יותר – תבשלו 50 גרם שמנת מתוקה עם 50 גרם שוקולד מריר ותצפו את העוגה
  • לא טעיתם, יש בעוגה גם סוכר וניל וגם תמצית וניל
  • לי הייתה תבנית אינגליש קייק קטנה יחסית (בעיקר צרה) ופחדתי לשים יותר מדי בלילה, אז מילאתי את התבנית עד כשני שליש מהגובה שלה, ומשאר הבלילה אפיתי גם כמה מיני מאפינס – אם אתם עושים את זה, קחו בחשבון שזמן האפייה יתקצר לכ-15 דקות.
  • אם אין לכם ליקר אייריש קרים, אפשר להחליף בברנדי או להשמיט

 

בצלחת

פוסט זה פורסם בקטגוריה עוגות, עם התגים , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

4 תגובות על אם אשכחך ירושלים

  1. דפי הגיב:

    ווהו מגדל העמק!! נראה מעולה! אני אנסה בקרוב! היום כבר לא הייתי יכולה להתאפק והכנתי בואיקוס מהמתכון המעולה שנתת לי (תעלי מתי שהוא או שזה יישאר הסוד שלנו? 🙂 )

  2. shirilad הגיב:

    יופי, עשיתן לי קרייב לעוגה הזאת ואז לבואיקוס..ק ובכלל אין לי תיאבון!!
    נראה מעולה…

  3. פנפן הגיב:

    פוסט מקסים ואני יכולה לספר לך שגם כשאת כבר אמא וגם כשההורים שלך גרים עשר דקות ממך כשאת מבקרת אצלם את עדיין מרגישה ומתפנקת כמו ילדה קטנה. וחוץ מה אני חולה על ירושלים, התאהבתי בה בארבע שנותי שם.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s